רק עוצרת כאן לרגע

להגיד בוקר טוב של יום שישי שמשי, הבית שלנו מואר ושקט, נעים ונוח, מזמין ומחבק.

בבקרים כאלה אני מתעוררת, מסתכלת ונזכרת – זה בדיוק המקום בו רציתי להיות. ככה בדיוק הוא נראה. כמובן עד שנעבור לאחוזה רחבת ידיים עם שטח פתוח ונוף לאופק ורצוי מקור מים מתוקים או מלוחים בסביבה – ואיזה מגרש טניס ככה בקטנה – וסטודיו גדול בחצר, צבעוני ומלוכלך, המקום ממנו יוצאים דברים מדהימים. ומטבח מפנק ומאובזר כמו בתוכניות הבישול הכי שוות, שהכי עושה חשק לעשות בו ניסויים. ופינת קריאה עם פופים וכורסאות מפנקות תטוסיק שעושות מסאז'. ופינת כתיבה. ולא צריך לקום כל בוקר לנסוע לעבודה כי העבודה היא כאן, בגן העדן הזה, ובכלל לא מרגישה כמו אחת כזאת. פשוט לקום, לעשות כיף כל יום ולקבל על זה כסף. החלום.

אבל עד אז – הדירה היפה שלנו, המוארת והמרווחת, עם המטבח הגדול והספה המפנקת תטוסיק והפוף ומדף הספרים ושולחן הפוזבול ופינת הציור הקטנה שלי – זה בדיוק המקום בו רציתי להיות.

וכיאה לתחושה הכיפית הזאת הבוקר אני לוקחת את עצמי עכשיו ונוסעת לרחובות. כי גם הבית הגדול והמפנק והרחב ככל שיהיה, לא יכול באמת לתת מענה לבדו לצורך הקיומי והבסיסי החזק ביותר שיש – שייכות, קרבה ואהבה. וכל הפנטזיה הזאת שלי על כל פרטיה – לא שווה כלום ולא באמת תהיה גן עדן, בלי אהוביי ויקיריי שיהיו שם איתי. והיות ואהובי היקר, שאני אוהבת אותו עד בלי סוף, נדרש לעשות היום חיל בעבודתו – הבית שלנו לא שווה הרבה, בלעדיו.

(להוציא תקופת אירוויזיון וכו')

אז יאללה מאמי תחזור כבר מהעבודה, קשה לי לשחק פוזבול לבד והספה פחות כיפית כשאין על מי לשים את הרגליים. והאוכל פחות טעים כשלא אתה זה שמכין אותו, אהה סליחה התכוונתי כשאני אוכלת אותו לבד 🙂

ועד שתחזור…

תגובה אחת בנושא “רק עוצרת כאן לרגע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s