יותר מזל משכל

שלשום קרה לי דבר נפלא. מסוג הדברים שחולמים עליהם בתור פנטזיה, שהלוואי שיתגשמו… או מסוג הדברים שפספסתם בטיפשות, והייתם מוכנים לשלם המון כדי להחזיר לאחור את הזמן ולתת לעצמכם סטירת התעוררות כדי לא לפספס.

זה קרה לי עם הבלוג שלי בישראבלוג. 12 שנים של כתיבה, 2005-2017, שחשבתי שגיביתי לפני שהורידו את האתר מהאוויר, פשוט נעלמו. אולי הזיכרון שלי לגיבוי היה תלוש מהמציאות, אולי חלמתי את זה, אולי אני פשוט סתם לא מוצאת איפה שמרתי את זה (כמו שמחביאים כל כך טוב משהו כדי שלא יאבד, עד שלא מצליחים לזכור איפה זה הונח מלכתחילה).

קשה לתאר את התחושה שליוותה את ההבנה שזהו, זה הלך, ואין איך לשחזר. אולי יש איך לשחזר, אבל זה לא בטוח, וזה עולה ים כסף. וזה ביאס אותי כל כך שהעדפתי פשוט לא לחשוב על זה. ואז הלכתי עם רועי לאיזה יריד ספרים של אנשים שהם די כמוני, שלקחו כמה גיבובי מילים ושמו להם כותרת והדפיסו את זה בבית דפוס ועכשיו יש להם ספר, ושם אמרו לי – אם יש לך חומרים, תאגדי אותם לכדי ספר. נעזוב שנייה את הספקות העצמיים שלי באשר ל"מי בכלל ירצה לקרוא את זה", כששמעתי את זה היתה לי בלב צביטת החמצה קשה.

לא נורא, there's more where that came from, עודדתי את רועי כדי לעודד את עצמי. אבל משהו בתוכי ידע שאלו שנים של אותנטיות, מילים שנאמנות להווה של אז ולא להווה של היום, שחכם ושיפוטי בדיעבד.

וכשחזרנו הביתה, בפעולה שמערבת בתוכה יאוש ותקווה בו זמנית, לחצתי שוב על הקיצור דרך לישראבלוג. והאתר עלה!!! אחוזת אמוק התחלתי לגבות את הבלוג, כל שנה בפני עצמה, והפעם העליתי את כל תיקיית הגיבוי הזו לדרייב, שתישמר שם לנצח נצחים. ואיזו תחושה טובה זו היתה, מן תחושה שניצחתי את החיים, את העולם, שיכתבתי את ההיסטוריה.

אני שמחה 🙂

וסביר להניח שאטען לכאן, לוורדפרס, כמה שנים אחרונות של הבלוג הקודם.

שיהיה שבוע מעולה ושמח ומוצלח לכולם 🙂

תגובה אחת בנושא “יותר מזל משכל

  1. כשכתבת על זה שמחביאים משהו כל כך טוב עד שלא זוכרים כבר איפה החבאנו את זה, הזכיר לי את הקטע הזה שהיה אופייני לתוכניות טלויזיה וסיפורים (ספרי ילדים לדעתי) שמישהו היה רוצה לזכור משהו, אז הוא היה קושר לעצמו חוט לאגודל כדי לזכור את זה. אבל בפועל הוא היה שוכח את מה החוט היה אמור להזכיר לו.

    אני חושב שזה בהחלט הסימן שלך לזה שאת צריכה לקחת את החומרים האלה ולעשות איתם משהו. לפחות להתחיל בלחשוף אותם לאנשים קצת יותר מקצועיים בתחום שיתנו לך תחושה אם שווה לפעול בכיוון או לא. זו מתנה מדהימה שאפשר לתת לעולם, מזכרת ממך לכל החיים.
    מספיק שהמילים והמחשבות שלך יגיעו למישהו שחווה דברים דומים ויקבל את התחושה שהוא לא היחיד בעולם שמרגיש ככה, עשית את שלך. זאת דעתי בכל אופן!
    תמיד כאן בשבילך אם תחלחיטי להעז 😉

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s